בשנים האחרונות עבודותיי מתארות אתרים שונים של חורבות מבנים סוריים וצ'רקסיים, שנותרו ברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור.
בנוסף, אני מרבה לצייר ישובים סוריים שמעבר לגבול הסמוך לביתי, כפי שהם נצפים מתחומי ישראל.
 

העיסוק בנושאים אלו נובע מהצורך להרהר בגלגולי החיים שעובר מקום; בקהילות ששכנו בו ושחייהן השתנו ללא היכר בעקבות המלחמות, וכיצד העבר נוכח בחיים בגולן אפילו כיום. דרך הציור אני תוהה גם על הדמיון והשוני ביני לבין שכניי באזור- סורים שמתגוררים מצדו האחר של הגבול ודרוזים שמתגוררים משני צדדיו.
 

ציוריי מתבססים על תמונות שאני מצלמת ברחבי הגולן, כאשר הצילום מהווה גורם מקרב ומרחיק כאחד: מצד אחד, הוא יוצר הפרדה ביני לבין הדימוי- איני מציירת את הדבר עצמו אלא על פי תמונתו. מצד שני, הצילום מאפשר את הגדלת התמונה ואיתור פרטים שעין בלתי מזוינת לא תבחין בהם.
אני מתמקדת בעבודתי בצבעי שמן וצבעי מים, ששונים מאוד בתכונותיהם. צבעי השמן מאפשרים חקירה איטית ומתמסרת של פרטי התצלומים, בעוד שצבעי המים מעניקים תיעוד מהיר יותר של הדימוי.
 

הציור במקרה זה הוא כלי לעיבוד שאלות שנוגעות כולן במושג "גבול": הגבול שמציב הזמן בין ההווה והעבר, הגבול הפיזי שמייצר הפרדה בשטח, ולבסוף הגבול התרבותי שמפריד בין אוכלוסיות שכנות- גם כאלו שאין ביניהן גבול גשמי כלשהו.